בג"צ ברספורד הראשון (265/87)

משרדנו מסכם פסקי דין עקרוניים של בית המשפט העליון, המכתיבים את פרשנות בתי המשפט בישראל. מאמר זה עוסק ב"פרשת ברספורד הראשונה", במסגרתה נקבע כי ליהודים משיחיים אין זכות לעלות לישראל על פי חוק השבות. רקע העותרים הם זוג נשוי, שניהם יהודים מלידה. הם ביקשו לקבל אשרת עולה לפי חוק השבות, הקובע שכל יהודי זכאי לעלות…

קרא עוד

רופאייזן נגד משרד הפנים – בג"צ האח דניאל

במסגרת סיכומים של החלטות בג"ץ עקרוניות שמפרסם משרדנו, להלן סקירה של בג"צ "האח דניאל", הנוגע לזכותם של יהודים שהמירו דתם לעלות לישראל על פי חוק השבות. העובדות אוסוולד רופאייזן, "האח דניאל", נולד בפולין בשנת 1922. אימו הייתה יהודייה. רופאייזן היה חבר פעיל בתנועה הציונית. בשלבים הראשונים של המלחמה הציל יהודים רבים מידי הנאצים במהלך כיבוש…

קרא עוד

עלייה עם עבר פלילי במשפט העברי

כידוע, מי שהורשע בעבירה פלילית יתקשה לממש את זכותו לעלות לישראל על פי חוק השבות. יש להציג הוכחות ממשיות להשתקמות זכאי העלייה על מנת לשכנע את משרד הפנים שלא להתנגד לבקשת העלייה. משרדנו מתמחה בדיני הגירה ועליה לישראל. כתבנו בעבר על האתגרים בהגשת בקשה לעליה לבעלי עבר פלילי. מאמר זה מאיר את הסוגיה מזווית נוספת…

קרא עוד

השפעות אפשריות של הרפורמה המשפטית על הגירה לישראל

כיצד עשויה הרפורמה המשפטית להשפיע על הליכי הגירה לישראל? הרפורמה המשפטית שהוצעה בשנת 2023 כוללת הצעות לשינויים משמעותיים במערכת המשפט הישראלית. אם הרפורמה תעבור במתכונתה הנוכחית, ייתכן כי הדבר יפגע בהליכי הגירה והסדרת מעמד בישראל, הן בהעברת חוקים השוללים זכויות השמורות לעולים ומהגרים כיום, והן בקושי להתערב בהחלטות שלטוניות הפוגעות בזכויות אלה. הרפורמה המשפטית טרם…

קרא עוד

שלילת אזרחות ישראלית לאחר שלושה עשורים?

בית המשפט פסק נגד משרד הפנים בעניין שלילת אזרחות ישראלית שהושגה בתואנות שווא. בעת שצפה באנשים הקרובים אליו עולים לישראל במהלך שנות ה-90, החליט "מקס" (שם בדוי) שהוא רוצה ללכת בעקבותיהם. בניגוד לחבריו הקרובים, מקס לא היה יהודי, ולכן לא היה זכאי לעלות לארץ. למרות זאת, הוא עלה לישראל בשנת 1990, לאחר שהצליח למחוק מתעודת…

קרא עוד

הגירה לישראל – תשובות לשאלות נפוצות

ההגירה לישראל היא תהליך לא פשוט. אף הסבר "פשוט" של מה אומרים דיני ההגירה לישראל הוא לא קל, בעיקר בשל היעדר מדיניות ברורה. האפשרויות העיקריות לקבלת אזרחות ישראלית הן עליה מכוח מוצא יהודי, כולל צאצאים עד דור שלישי, וקבלת מעמד משפטי בישראל עקב נישואין או מערכת יחסים עם ישראלים. במקרים מיוחדים, תושבי חוץ עם ילדים…

קרא עוד

זכאות לתעודת עולה והטבות נוספות לעולים חדשים (מידע משפטי חשוב מפי עורך דין הגירה לישראל)

לעולים חדשים מוקנית זכאות לתעודת עולה, המאפשרת להם לממש שלל הטבות וזכויות המגיעות להם. לא כל העולים לישראל מודעים לכך שהזכאות לתעודת עולה מוגבלת בזמן, וכי לאחר פרק זמן מסוים של שהות בישראל, הזכאות לתעודה זו ולמימוש ההטבות פוקעת. במאמר זה יסביר על הנושא בהרחבה עורך הדין יהושע פקס, שותף ומומחה לדיני הגירה לישראל ממשרדנו.…

קרא עוד

עלייה לפי חוק השבות

עלייה לפי חוק השבות מהווה את הבסיס למדיניות ההגירה של ישראל. ניתן אף לומר שמדינת ישראל הוקמה במטרה להביא לקיבוץ גלויות באמצעות עליה, ושאר סוגי האשרות ואפשרויות ההגירה הן כורח המציאות. אך מה בעצם אומר חוק השבות ומי זכאי לעלות לישראל על בסיס חוק זה? למרות שחוק השבות הוא ישן, קצר, ומנוסח בצורה ברורה, ישראלים…

קרא עוד

ילדים של יהודים שהתגיירו והזכאות למעמד בישראל (מידע משפטי מפי עו״ד הגירה לישראל)

האם ילדים של יהודים שהתגיירו זכאים למעמד בישראל כאזרחים? ככלל, חוק השבות קובע כי יהודים וילדיהם שנולדו לאחר גיור ההורים נחשבים זכאי שבות ורשאים לעלות לישראל. עם זאת, עלולים להתעורר קשיים משפטיים בהקשר זה, כגון הצורך להוכיח כי גיור ההורים היה כנה. לגבי ילדים של יהודים שהתגיירו ונולדו לפני הגיור, החוק אינו מקנה זכאות אוטומטית,…

קרא עוד

כיצד זכאי שבות שהצהירו על ויתור אזרחות יכולים לבקש אזרחות ישראלית? (מידע משפטי)

זכאי שבות שהצהירו על ויתור אזרחות ומעוניינים לעלות לישראל בהמשך, נדרשים להגיש בקשת אזרחות. בקשת שחזור אזרחות ישראלית תיבחן בהליך מחמיר יותר לעומת בקשות עלייה לישראל של זכאי שבות שלא ויתרו על זכאותם לאזרחות. מי שהוריהם הצהירו על ויתור אזרחותם בעת שהיו קטינים יוכלו לבקש ביטול של הצהרה זו בין גיל 18-22, או בתוך שנה…

קרא עוד